עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אז היי, אני תמיד הייתי גרועה בלדבר על עצמי..
אבל הבלוג יהיה הדרך שלי להשמיע את הקול שלי בדרך הכי אמיתית שלי..
יש לי פה עוד בלוג שאני לוקחת בו חלק עם חברה שלי, אני לא רוצה שידעו מי אני (גם אם זה רק לפי הכינוי של השם) אז מי שחושב שהוא יודע שלא יגיד
אני מכירה את עצמי טוב מידי אני יודעת שזה יגרום לי לא לכתוב אמיתי
וזהו בסך הכל אני נערה שבורה בלי פתק החלפה.
חברים
IM ALlove myselfsunshine
נערה שבורה
לפני קצת יותר מ14 שנים נולדתי,ילדה חייכנת ושמחה, הורי כינו אותי למתנה שאין לה תחליף.
מתנה בלי פתק החלפה וטוב שכך, הם היו אומרים..
ואני לאט לאט עם השנים חוטפת עוד שבר ועוד שבר עד שהיום אני נערה שלמה שמורכבת משברים.
אני נערה שבורה,בלי פתק החלפה,כמו כולם פחות או יותר.
נערה שבורה,שיש לה מטרה אחת שמחזיקה כמו סופר גלו את כל השברים במקום וזה שמתישהו יום אחד , היא תיהיה חזקה מספיק כדי להשמיע את קולה האמיתי אבל עד אז היא תמשיך להשתמש בכתיבה, כי זאת דרכה האחרונה להשמיע את קולה...
הקטע הזה הוא שטותי,האמיתי שהוא די הרסני
11/01/2019 15:44
broken girl
הלב כבר מרוסק,העינים ריקות מתמיד 
המוח מלא במחשבות ובכעסים עצמיים
והנה הוא שוב פעם מקליד
עוד הודעה ועוד אחת כרגיל כמו תמיד,אתם מבינים? 
אני הרוסה, אני מרוסקת מבפנים אני לא רואה שום משמעות בחיים האלה
תנסי דרך אחרת, ניסיתי וכל דרך נכשלה
אני פשוט אבודה, גרועה לא טובה מפסיק 
אין  שום דבר שאת התחושות האלה הוא מצידק
מה שעוד יותר מעיק,העובדה שזה לא בסדר 
השנאה גוברת והמצב מתדרדר 
אני סובלת, בוכה בלילות 
ובזמן הזה מחפשת את הסיבות בשביל לחיות
קשה לי,רע לי אני סובלת,מנסה להתקדם אבל שוב פעם נופלת
"הכל בסדר?","משהו מטריד אותך?" היא שואלת
ואני מגמגמת ולבסוף אומרת כן הכל סבבה
"הכל סבבה? " אני שואלת את עצמי
דפוקה אני קובעת בביטחון, אבל אי אפשר לדעת היא שקרנית או אמיתית,אני לה באמת חשובה,זה לא הגיוני, אני אפילו לא חשובה לעצמי
אז איך לה אני אהיה חשובה,בן אדם אפס שכמותי
במצב כזה כבר איבדתי עניין,העולם מזיוף רוצה משהו אמיתי
מישהו שיגיד שהוא נשאר ולא ארגיש שהוא עושה לי טובה
מישהו שיגיד שהוא אוהב ובאמת יתכוון לאהבה
שכחו מזה, אני לא שווה כלום באמת
נפש בריאה בגוף בריא, נפש מתה בגוף מת
ככה זה עובד באמת, כותבת את מה שיש לי על הלב
העיפרון כותב, ופתאום בשניה צלצול הודעה,תחושה של דקירה בלב
זה כואב,להבין שאתה לבד ולא נאהב במיוחד
"את אף אחד" אני אף אחד חוזרת לעצמי בלב אני אף אחד
הבנתי, למדתי את השיעורים ואת כל הלקחים 
אני מוכנה למבחנים די אותי לבחון תזרקו את האבחונים
ופשוט תגידי למה זה כל כך כואב הנפש כל כך פגועה
למה כל לילה צריכה לזלוג מעיני דמעה
אז תגיד לי בבקשה שזה עובר, שזאת תקופה והיא תכף נגמרת 
בינתיים שותקת וכל הזמן הזה כותבת למחברת
"הנה עוד שבוע עוד יומיים והיא עוברת מבטיחה"
נתת לי תשובה אבל שוב סליחה על הפרעה,סליחה
אבל בבקשה תגיד לי שזה אמיתי
שזה יעבור ושכל הסבל הזה זמני
יודעים מה התחרטתי
הקטע הזה הוא שטותי,האמיתי שהוא די הרסני
1 תגובות
היא נעלמה,ניצחתי את המחשבה
04/01/2019 07:13
broken girl
אם אי פעם ארצה להיות אני במאה אחוז לא אוכל יש דברים שמותר רק אם מוגדר בחברה.
"זה או שאת כאן או שאת שם, אבל אי אפשר גם וגם זה או שאת איתנו או שאת איתם.
וכשתגיעי להחלטה תודעי לנו עליה ככה שמיד נוכל למצוא לך הגדרה." 
ואני עומדת זקופה ראש מורם ומסתכלת לכיוונה זה קרב מבטים בין הגדרות העבר לעתיד, בין להפוך אנשים למצורים לבין לתת לאנשים את האופציה להיות מה שהם רוצים. 
אז לא ויתרתי,מבטינו נעוצים זו בזו,ובשניה אחת היא יורה משפט לאוויר שגרם לי להשפיל מבט "את לא בת" לקח לי כמה שניות להתושאש ואז ישרתי את המבט בחזרה,היא צוהלת ושמחה חשבה שהביסה אותי, אבל לא המלחמה עדיין לא נגמרה
אני אומרת סליחה ממשיכה במהרה לדבר שלא תוכל לקטוע או לגרום לי להיעצר
"אני בת, גם אם העדפתי תמיד את הצעצועים של "הבנים" וגם אם איך נגיד בעדינות הבובות שלי תמיד היו  פוגשות את התחתית,גם אם כשאני נכנסת לחנויות תמיד יראו בעיני יותר יפים הבגדים של "הגברים" ולא של "הנשים".
אני בת גם אם אני לא אוהבת שמלות ונעלי עקב ולמען האמת מעדיפה טרינג חולצה פשוטה ונעלי ספורט, אני בת גם אם אני מעדיפה לא להתאפר ולמען האמת מתעבת את התופעה הזאת.
אני בת, ושום דבר מהתחבבים שלי לא יוכלו להוריד אותי, אני בת ואני לא פחות נשית מכל שאר הבנות שיש בעולם, אני בת ואני גאה בזה שאני אוהבת דברים שהחברה מעדיפה להגדיר בצד של הגברים. 
אני בת גם אם אני נמשכת לתוך כל הדברים שמוגדרים בעולמם של הגברים, מה לעשות שהדברים שם הם בעיני הרבה יותר יפים.
אני בת ושום דבר שתגידי לא יוכל לשנות את זה"
היא נעלמה, כאילו לא הייתה,פקחתי את העיינים הבטתי בהשתקפות על המראה ולחשתי "היא נעלמה,ניצחתי את המחשבה"

1 תגובות
אני לא רוצה שאמא תדאג אז אני אחזור עכשיו
31/12/2018 17:39
broken girl
מילה ועוד מילה, מכה ועוד מכה, הימים עוברים והסבל מתמשך ולא נח לדקה.
אני לא טובה חכמה או מצחיקה,אני פשוט אני וזה אף פעם לא מספיק לכם.
תמיד אתם רוצים עוד ועוד, לא נחים לרגע כשנמצאים לידכם זה רק עיניין של זמן עד שתגידו משהו, עד שתפגעו,כמו ערמה של אבק שרפה שהפתיל אליו רק הולך ומתקצר בעוד הסבל הולך וגובר.
כל יום שעובר, אני רק שונאת את עצמי יותר.
אמרתם לי תמיד שידע זה כוח,אמרתם לי ללמוד בלי הפסקה ושזה יעזור לי בעתיד אבל תראו כשאני ארצה לדעת תוך כמה זמן רכבת שיצאה מנקודה A תעבור ליד רכבת שיצאה מנקודה B,אבל בחיים האמייתים נדאה,שום דבר וכלום, הופכים אותנו למכונה של ציונים וכשנצא מהמסגרות לגמרי ניהיה אובדי עצות לחלוטין.
אני לא מבינה אמרתם שידע זה כוח אבל הנה היום עמדתי מולם,וכשהם קיללו והרביצו זה לא עניין אותם כמה קיבלתי במבחנים או מה למדתי בשיעורים לא עניין אותם רק שהחיוך ירד לי מהפנים אמרתם שידע זה כוח, אבל הכוח שלהם לא שווה לכוח שלי.
אני מתחרפנת מזה אני יודעת להגן על עצמי ואני יודעת שבשניה אחת הייתי יכולה לגרום להם להפסיק אם רק הייתי מנסה להגן,אבל זה כל כך כשאני חושבת על זה,לא כשאני מולם,כשאני משותקת כשאני מחושבת עם כל צעד וצעד שלי.
אמא אמרה לי, מהתקופה שעוד הייתי מספרת לה דברים, אמא אמרה לי שיבוא יום ואני אצא על העולם ויעריכו אותי היא אמרה שיאהובו אותי כי איך אפשר שלא,אפשר...
אני יושבת על ספסל לבד,הדמעות יורדות על הלחי ונופלות על המסך,הידים מקלידות ללא הרף יש להם הרבה מה להוציא,הרבה מחשבות ותחושות.
תבינו אני אוהבת את החיים האלו,העולם הזה כל כך יפה,אבל הגעתי לנקודה שאני שואלת את עצמי למה? למה בכלל לקום בבוקר? למה בכלל לא להישאר במיטה? ואני יודעת שזה נשמע רע או ילדותי לרצות ללכת להתחבא מתחת לשמיכה ולקוות שלא תגיעי הזריחה,ואתם צודקים את השלב הזה עברתי בכיתה א או ב כשכל זה רק התחיל,שכל פעם שהעליבו אותי או זרקו לי את התיק לשיחים,הייתי הולכת מסתובבת במושב עולה על עץ יושבת ובוכה,חוזרת הביתה בשעתיים איחור וכשאמא הייתה שואלת "איפה הייתי", בשניה הייתי עונה לה שהייתי אצל חברה בלי יותר מידי מחשבה ככה מאז כל פעם שאני רוצה שקט זה התירוץ למרות שעכשיו אני לא נותנת הסברים פשוט לוקחת את התיק ויוצאת להסתובב ,לשבת ,לנשום.
כמו עכשיו שאני יושבת על הספסל אבל לא חזרתי הביתה מהבוקר וכבר מאוחר אני לא רוצה שאמא תדאג אז אני אחזור עכשיו.
3 תגובות
רק תקופה?
13/12/2018 22:29
broken girl
זו באמת "רק תקופה"?
או שזה רק עוד אחד מהדברים שאומרים לנו כדי שנקווה ולרוב נתאכזב, זה עוד מהדברים שאומרים לנו כדי להקל על הכאב. 
זה כמו שאומרים לך שאתה לא אשם למרות שאתה יודע שכן, אתם יודעים שאתם גרמתם למשהו לקרות וכדי להרגיע אותך מישהו אומר לכם שזה לא קרה בגללכם. 
אני לא רוצה עוד משהו מנחם לפחות לא בעניין הזה, בבקשה תגידו לי את האמת זאת באמת "רק תקופה".
אני לא מבינה איך כל כך קל לכם לצאת בהצרה, שזה "רק תקופה" זה לא "רק תקופה" זה החיים של ברגע זה,זה מה שעובר עלי יום אחרי יום אחרי יום וזה שתגידו לי שזה יעבור לא אומר שזה לא יחזור או שבעתיד  יהיה יותר טוב, מה אם עכשיו זה סיוט ואחרי זה גיהנום? 
מה אם אחרי כל הסבל הזה יבוא סבל יותר גדול? 
אתם רק אומרים שבסוף יהיה בסדר, שהכל יעבור או וטאבר, זה לא שאני נגד זה לתת למישהו תקווה זה אחלה, אבל זה לא מתאים לכולם לא כל אחד רוצה לשמוע שבסוף יהיה טוב 
אותי מעניין כאן ועכשיו. 
ובתכלס, כל מה שאני רוצה לדעת מסתכם בארבע שאלות:
זו באמת רק תקופה? 
האם אני באמת אשמה? 
אני שווה בכלל משהו?
אני מספיק טובה בשביל מישהו? 
לי אין תשובות, כיאלו יש לי אבל הן לא כל כך בקונוטציאות חיוביות.

3 תגובות
אהבה חדשה? מה
03/12/2018 16:30
broken girl
שעתיים של שיחה פנים מול פנים, אתה זוכר איך פעם הינו יושבים היתי מספרת לך את כל הדברים ותמיד בסוף היית מחבק חיבוק מחמם אומר לי לדואג כי אתה תמיד תישאר
אתה זוכר איך הייתי מורידה את כל המסכות והחומות שהייתי איתך, הייתי כל כך שבירה חסרת כל הגנות,  האמנתי שלא תפגע בי ככה קיוותי לפחות ואז ביום אחד הגלגל הסתובב ההודעה נשלחה ,מגילה של קללות כשבסוף כתוב "אני נפרד ממך חתיכת זונה" ושוב הכל חזר חזרה שוב לאסוף את השברים לבד שוב לתקן את החומות שוב לחזור ולשים את אותם המסכות 
היום דיברתי עליך פעם ראשונה שסיפרתי למישהו למה אני ואתה כבר לא אנחנו וזה כאב ישבתי איתו הוא סיפר לי את סיפור הלב השבור שלו ואני סיפרתי לו את שלי שתינו כבר לא מאמינים שיש משהו אמיתי שיש מישהו שאת ישאר תמיד לצידרך אבל הבטחנו זה לזו שאנחנו כאן אחד בשביל השני בלי תאריך של זמן עד מתי שנרצה עד מתי שנוכל הוא הסתכל עלי והחיוך שלו סוף סוף עלה וכשהוא חייך גם החיוך שלי עלה בחזרה אבל חיוך אמיתי 
הוא שאל אותי אם התגברתי עליך
אמרתי לו שאני חושבת שכן
הוא חייך אלי ואמר שלו אני לא צריכה לשקר 
הוא שאל שוב אותה השאלה והפעם התשובה הייתה חיובית 
מה לעשות שגם אחרי כל מה שקרה אני עדיין אוהבת אותו 
השיחה חזרה על עצמה הפעם רק לגיבו הוא השיב וענה את אותו הדבר
שנינו הסכמנו לבסוף שאנחנו מוכנים לעשות הכל בשבילם בעצם בשביל כל אחד גם אם הוא לא הבן אדם שהכי אוהב אותנו נעזור 
השיחה נגמרה
ובמשך משהו כמו עשרים דקות נשארנו לשבת בלי להוציא קול רק הסתכלנו אחד לשני בעיינים ובלי לשים לב התחלנו להחזיק גם ידים ועכשיו אנחנו אצלי בבית הראש שלי מונח על הכתף שלך אתה באמצע משחק 
תמיד ידעתי שאני אהיה שם בשבילך פשוט לא חשבתי שזה יהיה הדדי 
פשוט לא חשבתי שזה יהיה בקטע כזה 
אבל אין מה לעשות כשזה קורה זה פשוט קורה
0 תגובות
הלב התרפא לאט לאט עד ששלחת הודעה
30/11/2018 21:04
broken girl
כולם אומרים לי לשנוא אותך כי היית חרא
כי לקחת את הלב שלי וריסקת 
כי סיפרתי לך דברים והלכת ושיתפת חברים
הם כועסים כשאני אומרת שאני עדיין מרגישה אליך דברים... 
איך אפשר לשנוא את הבן אדם שהרגשתי הכי בטוחה כשאני לידו, שכשחיבקתי אותו שכחתי מכל הכאבים או הכעסים.
שכשהייתי איתו החיוך לא ירד לי מהפנים
שהייתי איתו לא הייתי מזויפת אפילו לא לשניה אחת היא אמיתית וכנה 
הוא היה הבן אדם הראשון שחשבתי אליו שהיו  אומרים בית..
פעם ראשונה שבאמת התאהבתי וזה לא משנה הגיל הצעיר וזאת לא עוד אהבה של גיל הנעורים 
וגם אם כן אז מה?  זה לא אומר שזה פחות כואב ועכשיו תראה אותנו שני זרים לחלוטין כלומר אתה יודע אלי הכל ואני יודעת אליך הכל 
הדברים שאמרת לי נשמרו בסוד ובעוד הדברים שאמרתי לך היו הנושא החם של כל פגישה
האמון שלי בך נפגע והלב כבר התחיל להרכיב את השברים ואני כבר לא מרגישה אליך כלום ו.. 
הצלצול של ההודעה קוראת השם שלך מופיע על הצג "התגעגעתי אליך" ואני רק רוצה לכתוב לך גם אני אבל זה לא יקרה כי אני לא רוצה שהלב שלי ישבר
0 תגובות
אני חושבת שאני מתחילה לאוהב את עצמי
19/11/2018 16:15
broken girl
הפסקה,זה הזוי להגיד שאני רוצה הפסקה
לשעה אפילו לפחות להתנתק מהמחשבות והרגשות
להיות מאוזנת,לשניה אחת לחזור להיות בן אדם שפוי
בן אדם לא הזוי שמלא בתסביכים
אפשר הפסקה,ושבמשך שעה אחת 
כל הדברים שאני שומרת בבטן יעלמו כיאלו לא היו
אפשר פשוט לשעה אחת לנשום
לעצור את הכל
לפעמים כשאני שוכבת במיטה
והשעה כבר מאוחרת 
המחשבה הזאת תוקפת
"שוואלה בתכלס מה זה משנה? אני גם ככה לא מספיק טובה בשביל אף אחד"
הרי לכל אחד מתישהו בחיים עוברת המחשבה
ועכשיו המחשבה עוברת אצלי
והיא תפסיק בקרוב
כשאני אתחזק,כשאני אהיה מספיק חזקה
כדי להשתיק אותה,ואת כל שאר המחשבות
שלא עוזבות שמחלישות
שמוציאת לי את הנשמה והכוח
אתם יודעים לפעמים רק הכתיבה נותנת לי מספיק כוח לשבוע שלם
אני כן חשובה,אני כן מספיק טובה אז מה אם בניהם אני סתם
אני בטוחה שאיפשהו בעולם הזה
יש מישהו שאני אהיה חשובה בשבילו
ושאני ארגיש בנוח לידו
שאני אוכל לבכות והוא יתן חיבוק חם ואוהב
תודה שקראתם
אני מרגישה הרבה יותר טוב
זה מדהים היכולת לפרוק כאן
תזכרו שאתם מדהימים,בבקשה בשבילי
ואם מישהו אומר לכם אחרת,תזכרו בי
בנערה השבורה שאומרת אחרת
אתם שווים את מדהים את יפים
מבפנים ומבחוץ
ואתם חשובים לי
זה הכל
אני חושבת שאני מתחילה לאוהב את עצמי

1 תגובות
סוף טוב מגיע לאנשים טובים ולי הוא פשוט לא מגיע
19/11/2018 16:07
broken girl
בתכלס החיים הם חרא
אנשים לא יפסיקו לפגוע בך
אנשים לא יעריכו אותך
אנשים ידרכו עליך
אנשים ישפילו אותך
אנשים ינטשו
אנשים יבגדו
אנשים ישקרו
אנשים יקללו
אנשים ירדו
אנשים ישקרו שהם שם וברגע האמת הם לא היו
אנשים יגידו מילים ריקות בלי טיפה של אמת
וואלה העולם הזה חרא בצורה מפחידה
ויש אנשים טובים אבל כמה אחד ביחס לשלושים
וגם אם יש כל כך קשה למצוא אותם
ועד שאתה מוצא אתה כל כך מפחד מהרגע שתאבד אותם
ואני אני מצאתי כמה וזה היה הזוי כי אתם כולם הכרתי באותו מקום
כיאלו התגייסו ובנו מקום אחד לאנשים כאלה
ואני שונה מהם,כיאלו כולם שונים מכולם
אבל הם בני אדם כול כך טובים, ואני אתם יודעים
הם פה בשבילי,הם מקשיבים, הם עוזרים ותומכים
אבל אני לא מספרת להם הכל, אני שומרת את הרוב לעצמי
והלוואי שהייתי יכולה להיות לשניה אחת אני
להוריד את המסכות,להגיד שהצגה נגמרה
תקבלו החזר כספי ליד הקופה
אבל זה לא קורה,ואני כל כך מנסה שמשהו ישתה
אבל זה לא קורה
רק אומרים שיהיה בסדר
שהכל יהיה טוב 
תעשי טוב והטוב יחזור עליך
אני מנסה להיות בן אדם טוב כל יום ויום מחדש
לעזור לתמוך להקשיב לכבד לקבל
ואני מקבלת רק חרא
יודעים מה כנראה שזה פשוט מגיע
סוף טוב מגיע לאנשים טובים
ולי הוא פשוט לא מגיע
0 תגובות
פריקה (נכתב בלילה ,מרגישה עכשיו יותר טוב)
18/11/2018 10:53
broken girl
אני לא ביקשתי להיולד אבל עכשיו אני משלמת את המחיר
למה הם מציקים בכל יום למה זה הנאה שלהם ?
וזה כל כך קל לבוא ולהגיד מהצד שיהיה בסדר
לא יהיה בסדר, אוקי נמאס לי מהשקר המטופש הזה 
שיום אחד יבוא והכל יהיה בסדר
הכל לא יהיה בסדר, אוקי?
הקיום שלי מפריע להם ,העובדה שאני מדברת , מחייכת,צוחקת פשוט נושמת זה מפריע להם
אני שונאת את זה,כי זה אשכרה להיות לבד
זה אשכרה להיות מוקפת באנשים ולהיות לבד
זה לסבול ,זה לא להיות מסוגלת להיות אני
זה לחשוב לפני כל צעד הכי קטן שלי
זה לכתוב הודעה ואז למחוק, זה לשבת מול הטלפון שעות בשביל לשלוח הודעה של שתי מילים
זה לקוות שלא יגיע הבוקר כדי שאני לא אצטרך לשים מסכה על הפנים
זה לשנוא את עצמי וכל יום לשנוא את עצמי יותר
זה לאוהב לחיות אבל לשנוא את החיים שלי בתקופה הזאת שלא נראת כיאלו היא עומדת להיגמר
זה לחכות שהלילה יגיע ושכולם ירדמו כדי שאני אוכל לבכות בלי שאף אחד ידע,בלי שאף אחד ישמע זה לבכות לעצמי
זה לכתוב ולבכות,זה לבכות ובניגוד למה שקורה כשחברים שלי בוכים שאני מנסה לשפר להם את הרגשה
התחושה שלי אחרי הבכי נשארת זהה כי אני לבד
וכשחבר שלי בוכה אני נותנת  לו חיבוק אני אומרת לו שיהיה בסדר
אני מבטיחה לו שיהיה בסדר אני אומרת לו שאני שם ומנגבת לו את הדמעות
אני לא רוצה שהוא יבכה או שתיהיה קיימת בו התחושה שהוא לא טוב מספיק
וכשאני לבד אז אני בוכה ונשארת אם התחושה הזאת שאני חרא של בן אדם
אני בוכה בגלל אנשים ששולחים לי הודעות כל יום 
בגלל אנשים שלא מבינים אותי שרוצים שאני אמות
זה ללכת לישון עם תחושה חרא זה לבכות בלילה לקום לשים מסכה ולהמשיך בהצגה
זה לשנוא את עצמי זה לא לרצות להיות אני
זה להצטער כי אני נושמת כי אני קיימת כי אני מדברת
זה לחייך חיוך טיפשי כי אני יודעת שאם הוא ירד אז גם הדמעות ירדו ואני לא רוצה שזה יקרה
זה לשדר שאני חזקה כשכל מה שאני רוצה זה להתפרק
זה לא לספר לאף כי אמי לא רוצה לצאת מתבכיינת או חופרת או מה שזה לא יהיה
זה להרגיש לא שייכת או חסרת חשיבות
זה לשנוא את עצמי זה לא לאוהב את עצמי
זה לקום בבוקר ולשים מסכה,זה לשלוח הודעת פריקה ולהצטער ששלחתי אותה 
זה לא להבין מה אני עושה זה להרגיש אשמה בכל מה שקורה
זה לבכות בלי קול זה לנגב לעצמי את הדמעות זה לבכות כי רע לי
ואז לנגב את הדמעות ולהרגיש יותר רע כי בכיתי 
זה לשלוח הודעת פריקה, לפרוק להרגיש הכי טוב עם עצמי באותה שניה
ואז להצטער כי חפרתי כי הפרעתי כי העקתי
בכיתי יותר מידי כשכתבתי את זה אז אני אפסיק עכשיו
עוד כמה שעות אני כבר צריכה לקום,וככול הנראה אני אלך מחר לבית ספר אשים את החיוך המזויף את המסכה על הפנים
ואמשיך כרגיל,הרי ההצגה חייבת להימשך לא?
0 תגובות
אני מעדיפה להיות אני מאשר להיות צבועה
16/11/2018 23:07
broken girl
אתם לימדתם אותי שנאה 
וככה למדתי את ערכה של האהבה 
למדתי לאוהב את כולם גם אם הם שונים
אתם לימדתם אותי על המראה
וככה למדתי שחשוב יותר לאוהב את מה שבפנים
אתם לימדתם אותי קללות
וככה למדתי מחמאות 
אתם לימדתם אותי מכות
וככה למדתי להעריך חיבוקים
אתם לימדתם אותי על חוסר חשיבות 
וככה למדתי שלכל אחד יש חשיבות 
אתם לימדתם אותי על ראית עולם צרה
וככה למדתי שצריך להרחיב אופקים
אתם לימדתם אותי על אויבים 
וככה למדתי להיות חברה ולהעריך חברים 
אתם לימדתם אותי ליפול 
וככה למדתי לקום
לימדתם אותי כל כך הרבה על היקום 
אז לשנוא אותך זאת לא אופציה
בריונים, שונאים, הורסי חלומות, קנאים, מנצפי תקוות,רעים יש לך כל כך הרבה כינוים 
אבל אתם קודם כל אנשים
אל תצפו ממני לשנוא את מי ששנוא אותי
אני שונה בזה ממכם וזה לא משהו רע
אני מעדיפה להיות אני 
מאשר להיות צבועה 
תודה

3 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
בצל החבורה